הנגשת אתר אינטרנט – תו תקן, חוק, מי פטור? ומה קיים בחינם?

החל מ-2017 כל אתר אינטרנט ואפליקציה (חדשה או קיימת) הפונים לשוק הישראלי צריכים להיות נגישים לפי תקן ישראלי 5568.

מי חייב להנגיש אתר אינטרנט?

גופים פרטיים, רשויות ציבוריות, וגופים הפועלים שלא למטרות רווח חייבים בהנגשת אתרי אינטרנט. והנה הציטוט המדויק מ-gov.il:

מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי דרישת הנגישות.

יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים ממי שהם בונים עבורו את האתר. הדבר דומה לקבלן בניין הוא עצמו אינו חייב בהתאמות נגישות כלשהם לבניין שהוא בונה, אלא מי שמשלם לו עבור שירותיו.

עם זאת, במקרים שבהם בונה האתר הוא גם נותן השירות, הוא יהיה חייב בהנגשה.

הגורמים החייבים בנגישות הם:

* גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
* רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
* גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול והן על שירותים קטנים בהיקפם, תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. נותני שירותים בעלי מחזור כספי נמוך, עשויים להיות פטורים מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד מדי.

תקן נגישות אינטרנט – תקן ישראלי 5568

ב-2013 יצרו תקן ישראלי 5568. התקן קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט מכיל שבע עמודים וניתן למצוא אותו בקישור הבא: https://www.gov.il/blobFolder/legalinfo/israeli_accessibility_standards_pdf/he/sitedocs_Teken5568NegishutAtareiInternet.pdf

תקן ישראלי זה מבוסס על Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0 של World Wide Web Consortium (W3C).

תקנות הנגשת אתרי אינטרנט

ב-2017 עדכנו את תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ואחד הסעיפים של התקנות, הוא פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט.
את התקנות ניתן למצוא בקישור הבא: https://www.isoc.org.il/files/docs/Takanot_negishut_26_10_2017.pdf

מי פטור מהנגשת אתר אינטרנט?

לפי התקנון, במקרים הבאים ניתן פטור (הדגשתי את החלקים שכנראה יהיו רלוונטיים להרבה עסקים):

135. (א) מורשה לנגישות השירות שנוכח, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, כי חייב משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או בממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת הנדרשת לפי סימן זה, רשאי לפטור את החייב מביצועה.
(ב) על פטור כאמור בתקנת משנה (א) יחולו גם הוראות אלה:
(1) הוא יהיה תקף לתקופה של עד שלוש שנים ויהיה ניתן לחדשו לתקופה נוספת של עד שלוש שנים; פטור נוסף מעבר לשתי תקופות אלה יינתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, בידי הנציב או מי מטעמו;
(2) הפטור וחוות הדעת כאמור ייערכו בהתאם לטופס שיפרסם הנציב באתר האינטרנט של הנציבות.
(ג) חייב שקיבל פטור יספק נגישות חלופית ויפרסם בהצהרת הנגישות לפי תקנה 35ה את דבר הפטור ואת ההתאמות
החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את הטופס האמור בתקנת משנה (ב).
(ד) חייב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת בשירותי אינטרנט שהוא מעביר על גבי תשתית של רשת חברתית, אם תשתית זו לא מאפשרת את ביצועה.
(ה) חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות בתכני אינטרנט של שירות אינטרנט שמתקיימים בו תנאים אלה, אלא אם כן אדם עם מוגבלות ביקש ביצוע התאמות נגישות בתכנים האמורים, ולעניין זה לא יחול פרק הזמן הקבוע בתקנה 35א(ד)(1):
(1) הכניסה לשירות האינטרנט מוגבלת לנרשמים לשירות מראש;
(2) רשומים לשירות האינטרנט 500 משתתפים בו– זמנית, לכל היותר.
(ו) (1) בתקופה שעד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות במסמכים שבהם מידע אישי למקבל שירות שניתן לו בכניסה לאתר המחייבת הזדהות, ובלבד שלבקשת אדם עם מוגבלות, החייב יספק את המסמך בהתאם להוראות סימן זה בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־14 ימים מיום הגשת הבקשה ולעניין זה לא יחול פרק הזמן הקבוע בתקנה 35(א)(ד)(1); חייב יאפשר לאדם עם מוגבלות להגיש את בקשתו למסמך באמצעות אתר האינטרנט של החייב;
(2)מסמך כאמור בפסקה (1), שהוכן מיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ואילך, יהיה נגיש לפי הוראות תקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים וכל עוד אין תקן בעניין, התאמות הנגישות במסמך ייעשו בהתאם לאפשרויות הנגישות הסבירות שניתנות לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך.
(ז) חייב שהוא עוסק פטור כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המע"מ או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000
שקלים חדשים, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה.
(ח) האמור בתקנת משנה (ז) יחול גם על חייב שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 000,300 שקלים חדשים, עד יום ח' בחשוון התשפ"א (26 באוקטובר 2020).
(ט) חייב אשר המחזור הממוצע שלו עומד על 1,000,000 שקלים חדשים או פחות, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה באתר אינטרנט או יישום שהוא החל להפעיל לפני תחילתן של תקנות אלה, ובלבד שדרכי ההתקשרות אתו לצורך קבלת שירות מפורסמות בשירות האינטרנט שלו או ככל האפשר באתר אינטרנט אחר בהתאם לדרישות הנגישות לפי סימן זה; פטור זה יהיה תקף למשך שלוש שנים מתום שנת המס האחרונה שנכללה בבדיקת המחזור הממוצע של החייב ויהיה ניתן לחדשו כל שלוש שנים.
(י) הוראות סימן זה לא יחולו על פרסומות ובלבד שיש חלופה נגישה למידע על השירות שמופיע בפרסומת.

מה כוללת הנגשת אתרים?

מצאתי שני דרכים להבין מה בפועל צריך לכלול אתר נגיש. האחד היא טופס בדיקות נגישות לאתר אינטרנט. בקישור של טופס בדיקת נגישות תמצאו קובץ אקסל וב-tab "בדיקת נגישות לאינטרנט" יש פירוט לפי סעיפים כולל הסברים.

הדרך השניה היא לעבור על המסמך המלצות להנגשת תכני אתרי אינטרנט WCAG) 2.0). במסמך יש ארבע עקרונות בסיסיים לנגישות רשת (נתפס, ניתן להפעלה, מובן ויציב) ולכל עקרון יש הנחיות.

סרגל נגישות

עקב העלות הלא מבוטלת, הרבה אתרים מתקינים סרגל נגישות. הנה דוגמא לסרגל נגישות של איגוד הנגישות (נגיע אליהם בהמשך):

תלוי בסרגל ובאתר זהו יכול להיות פתרון חלקי או מלא. הנה ציטוט מ-gov.il:

האם אני חייב להתקין באתר שלי "סרגל נגישות"?
אתר אינטרנט נגיש הוא אתר העומד בדרישות סימן ג' לפרק ה' בתקנות נגישות השירות, ותקן ישראלי 5568, המבוסס על מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA.

בעלי אתרי אינטרנט רבים נוהגים להוסיף "סרגל נגישות", מוצר מדף המאפשר התאמות נגישות מסוימות. יש להדגיש כי שילובם של סרגלים אלו אינו פוטר מחובת העמידה בכל דרישות התקנות והתקן האמורים לעיל ביחס לאתר אינטרנט, או מביצוע כל התאמות הנגישות הנדרשות. עוד יודגש, כי אין כל חובה להשתמש ב"סרגל נגישות" על מנת להגיע לרמת הנגשה הנדרשת בחוק ובתקנות.

אילו בעיות סרגל הנגישות לא פותר?

סרגלי נגישות היותר פשוטים בדרך כלל מאפשרים שינוי גודל פונט, בחירת רמת ניגודיות, הדגשת קישורים, חסימת אנימציות והבהובים (לפעמים נקרא מוד אפילפסיה) ושינוי פונט. ולהלן מספר דברים שסרגל אוניברסלי לא יכול או בדרך כלל לא פותר:

• לספק חלופות טקסטואליות עבור תכנים שאינם טקסטואליים: יש סרגלים שמוסיפים מתחת לתמונה את הכותרת או את התיאור שסופק בזמן בניית העמוד. אבל מה אם אין שם טקסט. פגשתי במספר תוספים שמשתמשים בטכנולוגית AI כדי לזהות מה יש בתמונה ולכתוב למשתמש. לא בדקתי עד כמה האלגוריתם שלהם טוב, אבל אלה הם סרגלי כלים לא חינמיים ועולים החל מ-50$ לחודש. אבל פרקטיקה של כותרת מתחת לכל תמונה או הסבר קצת במידת הצורך יכולה לפתור סעיף זה.
• חלופות עבור אודיו-בלבד וידאו-בלבד (מלבד המקרים בהם האודיו או הוידאו הינם חלופית לטקסט): יש לספק כתוביות לכל התכנים (או תוספת שפת סימנים בוידאו).
• צבע אינו משמש כאמצעי החזותי היחיד להעברת מידע, סימון פעולה, בקשת תגובה, או הבחנה בפרט חזותי: צריך להתחשב בסעיף זה בשלב הבניה.
• "הזזה, הבהוב, גלילה: לכל מידע נע, מהבהב או נגלל אשר (1) מתחיל באופן אוטומטי, (2) נמשך יותר מאשר 5 שניות, ו-(3) מוצג במקביל לתכנים אחרים, קים מנגנון עבור המשתמש להפסיק, לעצור, או להסתיר אותו אלא אם כן התנועה, ההבהוב, או הגלילה הינם חלק מהפעילות בה הם חיוניים" – צריך להתחשב בסעיף זה בשלב הבניה.
• "אם שגיאת קלט מזוהה באופן אוטומטי, מזוהה הפריט השגוי והמשתמש מקבל הסבר טקסטואלי על השגיאה." – ברוב הפלטפורמות זה קיים אבל צריך לבדוק סעיף זה בזמן הבניה (מכיוון שלפעמים מסתפקים בצבע אדום או צלמית של סימן קריאה).

איגוד הנגישות

בעבר השתמשתי בתוסף חינמי לוורדפרס, אבל כאשר בדקתי את הנושא לצורך הכתבה מצאתי את האתר של איגוד הנגישות.

היתרון שלהם הוא שאחרי שממלאים פרטים הם נותנים javascript. את הקוד ניתן לשים ב-header או footer של כל אתר ללא קשר למערכת ניהול תוכן (CMS).

בגלל השם וכתובת האתר הוספתי את הקוד שלהם ל-footer. הוא עשה את העבודה על המחשב. ועל הטלפון כמעט הכל עבד (רק שינוי גודל טקסט לא עבד).

אבל אז בדקתי עוד קצת. כפי שמסתבר לפי פוסט זה ולפי כתבה בארץ, התוסף של איגוד הנגישות מכיל סקריפט מעקב. ואם מסתכלים מקרוב על האתר, לא תראו פרטי יצירת קשר ושום פרט נוסף חוץ מהתקנת הסקריפט.

וזה החזיר אותי ליום הראשון של תואר ראשון כאשר המרצה למאקרו א' נכנס וכתב על הלוח: "אין ארוחות חינם".

הנגשת אתר אינטרנט בחינם

למרות שכתבתי "אין ארוחות חינם", יש מספר חברות המציעות סרגל נגישות בחינם (בדרך כלל במודל freemium – כלי בסיסי בחינם ופונקציונליות נוספת בתשלום).

אחד הדרכים לבצע הנגשת אתר אינטרנט היא תכנון ובניית אתר מונגש בתוספת של סרגל נגישות. בואו נעבור על מספר כלים חינמיים:

• "enable הוא תוסף הנגשת אתרים איכותי ומתקדם, שניתן ללא תשלום, ומעניק לאתר פיצ'רים ותכונות יחודיות ברמה גבוהה אשר יסייעו מאוד בהפיכתו נגיש וידידותי הרבה יותר." ל-enable יש תוסף לוורדפרס, סרגל הנגשה ל-Google Chrome ואפשר להתמיע את הסקריפט שלהם בכל אתר (למשל Wix).
• "נגיש לי תוסף נגישות בחינם מבית לוקלייז* שנוצר כדי להעניק הזדמנות שווה לבעלי אתרים להוסיף אפשרויות הנגשה לאתר שלהם ולהפוך את מרחב האינטרנט לנגיש יותר עבור אנשים עם מוגבלות." גם התוסף הזה עובד עם כל סוג של מערכות ניהול תוכן.
• SOGO Accessibility: "סוגו דיגיטל שמחה להשיק תוסף נגישות לאתרי וורדפרס חינם ללא עלות(קיימת גם גרסה מתקדמת לתוסף הנגישות בתשלום).
  תוסף הנגישות לאתרי וורדפרס מאפשר נגישות אתרי וורדפרס ברמת צד לקוח, נגישות אתר וורדפרס מבוצעת באמצעות javascript & css
  תוסף הנגישות לאתר וורדפרס נבנה בצורה ריספונסיבית ומתאים גם למובייל."

הערה: הרשימה היא חלקית וכוללת תוספים רק עם תמיכה בעברית.

סיכום

הנגשה זהו נושא חשוב שבסופו של דבר יגדיל את מספר הלקוחות שלכם. והזמן הטוב ביותר להתחיל בהנגשת אתר אינטרנט (או אפליקציה) הוא בזמן התכנון. כך ההנגשה תהיה פשוטה יותר וזולה יותר.